כְּתובָּה

מה יא כתובה במדינת ישראל בשנת 2023? האם מדובר רק במסמך "מסורתי שמצטלם יפה" כגון "טקס שבירת הכוס" או שמא עסקנים במסמך "משפטי מחייב"?

התשובה הנה חד משמעית: גם כיום בשנת 2023 מדובר במסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שהצדדים יתגרשו (גירושין יהודיים בבית דין) או במקרה בו האישה תתאלמן.

בשטר הכתובה, מתחייב הבעל לזון, ולפרנס ולכבד את אשתו, בהתאם לנאמר בתורה "שארה כסותה ועונתה לא יגרע". זהו מקור ההלכתי לחיוב ועכשיו מהפן ההלכתי לפן הפרקטי.

בסקירה קצרה זו, נפרט משמעות הכתובה עת הצדדים מתגרשים ולא נדון במקרה של התאלמנות, לגביו נרחיב בעתיד במאמר נוסף.

כאמור בשפה פשוטה הכתובה הנה "שטר התחייבות" עליו חותם החתן במועד קודם לקידושין ובמעמד שני עדים.

בכתובה נדונים חובותיו השונים של הבעל כלפי אשתו (כגון: ביגוד, יחסי אישות ועוד). אנו נתמקד ההתחייבות הכספית שלמעשה הנה התחייבות שמתגבשת, בתנאים מסוימים, בעת הגירושין.

הסכומים הנקובים והרקע

בין היתר, נכללים בכתובה, שני סכומים: סכום הנקוב בכתובה שהנו תמיד סכום זהה וקבוע בכל הכתובות שמקורו מתקופת התנאים, ובסך הכל 200 זוזים, עפ"י הנהוג היום בבתי הדין הרבניים בישראל, סכום זה אינו עולה על כמה אלפי שקלים בודדים ותו לאו.

במשך הדורות, התווסף לסך של 200 זוזים גם 100 מטבעות בשם 'זקוקים' ככיסוי מוסכם לנדוניה שהכניסה הכלה לחתן. "מקובל" וכך נהוג בפועל, להוסיף סכום נוסף הידוע בשם 'תוספת כתובה'. סכום זה של התוספת הוא הסכום המהותי המקנה לכתובה שווה כלכלי בעל ערך ממשי בימנו.

מתי תקום לאישה זכאות לכתובתה ומתי ככל הנראה תפסיד את כתובתה

ככל, הדיון בזכאות לכתובה יהיה בפני בית דין רבני ולא בבית משפט לענייני משפחה. בבוא בית הדין לפסוק לאישה את כתובה כולה או בחלקה, ייבחן דרך כלל מי יזם את הגירושין והסיבה לכך.

ככל ואין הסכמה בין בני הזוג המתגרשים, אזי, ינהל בית הדין הליך של ברור העובדות לפני שיכריע בשאלה האם האישה זכאית או לאו לכתובתה או חלקה.

המדובר בהליך משפטי (למרות שהנו הליך בפני בית דין "דתי") בסופו יוחלט לגבי הזכאות לכתובה.

מספר דוגמאות

הבעל מבקש להתגרש ואין לאישה כל "אשם" לסיום מערכת הנישואין – הבעל יחויב במלוא כתובתה של האישה.

הבעל מבקש להתגרש והוא מוכיח עילה לגירושין ולהפסד כתובה של האישה (כגון שהאישה בגדה בו עם אחר או הגישה תלונות סרק כנגד הבעל וכדומה) – האישה תפסיד את כתובתה.

הבעל מבקש להתגרש ומוכח כי הבעל בגד באישה ו/או התעלל בה ודווקא בגלל הבעל הגירושין. במקרה זה הבעל יחויב בתשלום כתובתה או חלקה.

האישה מבקשת להתגרש ומצליחה להוכיח כי המעשים של הבעל הם שהביאו לגירושין. במקרה זה האישה תקבל את כתובתה או חלקה.

האישה מבקשת להתגרש ומוכח כי בגדה בבעלה (עודה נשואה לו ולכן היא נחשבת כ "אשת איש"). במקרה זה האישה תפסיד את כתובתה.

אחד מבני הזוג ביקש להתגרש ומוכח כי שניהם "תרמו" לגירושין (מלבד מקרים מסוימים כגון בגידת האישה וכו'). במקרה כזה לרוב בהעדר אשם עיקרי, בית הדין יפעל בהתאם לכלל הלכתי המוכר כ "אומדנה", כלומר, חישוב יחסי של הסכום שישולם בגין הכתובה.

כמובן שמדובר במספר מצומצם של מקרים וכל מקרה ונסיבותיו ייבחן לגופו של עניין ע"י בית הדין הרבני.

כתובה מול זכויות רכושיות [1]

אף אם נפסק שהאישה זכאית לסכום כלשהו בגין כתובתה, לא תמיד הסכום ישולם בפועל.

ראשית, יבדוק בית הדין מה הזכויות הרכושיות שתקבל האישה בגין הליך "איזון משאבים.

ככל והסכום בגין הכתובה נמוך מהסכום לו האישה זכאית בגין איזון משאבים, אזי, האישה לא תקבל את כתובתה, שכן, לפי כלל הלכתי ידוע ולפי הנוהג בבתי הדין, "אין כפל מבצעים" כך שהאישה תקבל את הרכוש ו/או את הכתובה (הגבוה מבניהם) ולא את שניהם. ככל וסכום הכתובה גבוה מסכום לאיזון הזכויות הרכושיות, אזי תקבל האישה את הסכום בגין האיזון ואת ההפרש מסכום הכתובה שנפסק לה.

כללי התנהלות

במאמר קצר זה לא ניתן ואין זו המטרה, לכלול את כלל המקרים והדוגמאות האפשריות בעניין הכתובה.

כפי שנאמר, בין שמדובר בתובע גבר או תובעת אישה, המדובר בסכומים כסף שיכולים להסתכם בסכומים גבוהים ולכן יש חשיבות להתנהלות נכונה ובעיקר יש הכרח לקבל יעוץ מקצועי לפני נקיטת כל הליך משפטי או בפני בית הדין הרבני.

[1] איזון משאיבים

איזון זה, מתייחס לסך כל הזכויות וגם החובות שצברו הצדדים במהלך חיי הנשואים (והכל תלוי במקום ומועד הנישואים). לעניין המשאבים, ראו מאמר נוסף שיפורסם בקרוב.