מקור איסור לשון הרע הוא דווקא בתורה ולא בחוקים. בספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ט"ז" נאמר: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ".
כפי שנכתב בספר ויקרא ועד לימנו, העולם התפתח לכיוון מאוד מסוכן כשבפועל חופש הביטוי הפך לחופש השיסוי, מעין הסכמה רחבה להשתלח באחרים, אפילו בלי הצורך להזדהות או שמסתפקים בזהות בדויה – הטכנולוגיה בשירות לשון הרע!
"חופש הביטוי הוא זכות מסוג חירות. זהו החופש של אדם להשמיע את דעתו ולשמוע את דעת זולתו, בלא שתהא עליו החובה לעשות כן" (אהרון ברק-נשיא בית המשפט העליון בדימוס).
תולדותיו של החוק
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, נועד להגן על שמו הטוב של אדם ולמנוע פגיעות בשמו הטוב באמצעות פרסומים שונים. בעידן המודרני, שבו המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות הפכו לכלי העיקרי להעברת מידע ומסרים בין בני אדם, הרבה יותר קל להפיץ "שמועות" שמרוב שחוזרים עליהן, הופכות השמועות "לאמת", תופעה ידוע מימים ימימה.
המידיה בעידן החדש
מדובר בפלטפורמות שונות וחלקן אף משונות, כולן כמעט בגדר "בלתי ניתנות ל "ריסון ו/או צנזורה", דהיינו: כלים תקשורתיים שבהם כל אחד יכול לכתוב ככל העולה על רוחו ללא בלמים.
לאור המצב החדש כפי שתואר, היה צורך בתיקון החוק ובשנת 2023 המחוקק עשה זאת והחוק קיבל את צורתו החדשה והמותאמת למציאות החדשה.
דוגמא לצורך בכלים לסינון של המידע המופץ, הנו הגל האנטישמי ברשתות החברתיות בחודשים האחרונים. המידיה מאפשרת לפרסם "מידע" ו "תמונות או סרטונים" שלצופה נראים כעובדות או אמת אבל בפועל עסקינן בפרי יצירה של בעלי מקצוע שיודעים ליצור תמונות, סרטונים, אמירות והצהרות שלא היו ולא נבראו – הכל פרי יצירה קולנועית של תעשייה אנטישמית המשומנת היטב.
נסקור כעת, את ההשפעות של עדכוני החקיקה על הציבור, מערכת המשפט והחברות הגדולות.
השפעה על מערכת המשפט
העדכון האחרון לחוק, השפיע על החלטות בתי המשפט בנוגע לתביעות לשון הרע, מה שהוביל להחמרה בגישה כלפי המתדיינים וכאן המקום להדגיש כי אין פסיקה אחידה.
בבתי המשפט מתנהלות תביעות בפני שופטים שונים, כשהתוצאה תלויה בעיקר ב"גישת" היושב בדין, כלומר: פסק הדין תלוי במידה רבה בגישתו האישית של השופט.
באופן כללי ובזהירות, אפשר לומר, שישנה מגמה של עלייה בסכומי הפיצויים שנפסקים בתיקים אלה. עם זאת, פסיקות בתי המשפט עדיין נוטות להיות מגוונות ולפעמים אף מנוגדות, כאשר הגורמים המרכזיים שמשפיעים על הפסיקה כוללים את אופיו של הפרסום, ההקשר שבו פורסם והכוונה מאחוריו ומשקל יתר יינתן בגישת השופט כאמור לעיל.
בתי המשפט מנסים למצוא איזון בין הגנה על חופש הביטוי לבין מניעת פגיעה בשמו הטוב של אדם. נראה שמלאכה זו קשה ככל שהטכנולוגיה מתפתחת ובמיוחד לאור הגידול המתמיד בשימוש של יישומונים להפצה המונית של מידע וזאת כאמור, ללא כל צנזורה אפקטיבית.
בהמשך נדבר על גובה הפיצויים ועל מגמה שמתפתחת בפסיקה.
השפעה על הציבור
מאז עדכון החוק, נראה כי הציבור מודע יותר לסיכונים שפרסומים פוגעניים עלולים להביא. למרות המודעות הגוברת, התגברו מספר המקרים של הוצאת לשון הרע במדיה הדיגיטלית. עם זאת, חלה גם העלייה במספר התיקים שנפתחים בעניין לשון הרע, דבר המעיד על כך שהחוק אכן מגביר את המודעות בכל הנוגע להגנה על השם הטוב של האדם.
פוסטים פוגעניים ברשתות החברתיות
הרשתות החברתיות יצרו פלטפורמות לפרסומים מהירים, בולטים וחלקם כמעט "מוחשיים". פרסומים פוגעניים עלולים להתפשט ברשתות החברתיות במהירות עצומה ולהזיק לשמו של אדם בתוך דקות. פייסבוק, טוויטר ופלטפורמות דומות מתמודדות עם התכנים הפוגעניים בעזרת מערכות ניטור ודיווח, אולם הקושי להתגבר על התפשטות המידע הפוגעני יוצר אתגר טכנולוגי, משפטי ואתי.
דיני הראיות וסכומי הפיצויים
מתוך בדיקה אקראית של סכומי הפיצויים שנפסקו בשנה האחרונה, נראה כי ישנה מגמה של עלייה בפיצוים הנפסקים לטובת הנפגעים מלשון הרע. מגמה זו, מעידה ביתר שאת, על רצון המערכת להחמיר עם מפרי החוק ולמנוע פגיעה בשמו הטוב של אדם. כמו כן, השינויים בחוק מאפשרים לבתי המשפט לשקול במקרים מסוימים להטיל פיצויים מוגברים, מה שמגדיל את הסיכון למפרי החוק שנתבעים.
לעניין גובה הפיצוי: כאשר הנפגע הינו "עסק" ייטו בתי המשפט לחייב את הפוגע בסכומים גבוהים לעתים באופן ניכר. ההיגיון מאחורי הדברים הוא כי לפעמים די באמירה "קטנה" כדי לגרום לנזק "גדול". מילה אחת שיש בה לשון הרע יכולה להמיט אסון כלכלי ולחסל, פשוטו כמשמעו, את העסק ומטה לחמו של הנפגע. יצוין כי לא תמיד הפיצוי הנפסק יהיה בו כדי לפצות ולשפות אדם על נזקו.
ישנם מספר מכשולים עד שהתובע יוכל לזכות בתביעתו כשאחד מהם הנו נטל ההוכחה. כידוע, נטל ההוכחה, נופל על כתפו של התובע שלא תמיד יוכל לבסס את תביעתו בשל המהירות שבהם אפשר לעלות ולהוריד "פוסטים, בלוגים, תמונות ודיונים קבוצתיים".
סיכום
עדכוני החוק, ממשיכים להשפיע על הציבור, על מערכת המשפט ואף על פלטפורמות המדיה החברתיות.
האתגרים ביישום החוק ברשתות החברתיות ובפרסומים דיגיטליים נוספים, מדגישים את הצורך במנגנונים מותאמים למאה ה-21. הניסיון למצוא איזון בין חופש הביטוי להגנה על שמו הטוב של אדם הנה משימה מתמשכת ולא עניין נקודתי. נדרשת התייחסות מעמיקה מצד מערכת המשפט והמחוקק כאחד ומעל הכל, נדרשת בגרות ציבורית שיכולה להביא למיתון של תופעה מכוערת זו של לשון הרע.
לא בכדי שנו חכמינו "מילה בסלע שתיקה בתרי" שהרי אף אם אתה חש פגוע או שאת חושבת שאת חייבת להתבטא ולהעלות הדברים על הכתב הרי סוף מעשה במחשבה תחילה טוב נעשה אם נחשוב ונשקול דברינו בטרם נעלה אותם על הכתב שהרי תמיד מצד שני יש מישהו שעלול להיפגע.
על מנת למזער ולצמצם אפשרויות של נזק טוב יעשה המפרסם לו יפנה אל איש מקצוע להתייעצות לפני ולא אחרי הפרסום.
צבי שיינברום ורונן צבי סימון, עו"ד
