קבלת אזרחות ישראלית

מי רשאי לסרב כניסת זרים לישראל?

משרד הפנים באמצעות פקיד רשות ההגירה והאוכלוסין בידיו הסמכות לסרב כניסת זרים אבל לפעמים למרות שפעולת הסירוב נעשית ע"י משרד הפנים, המניע הוא ביטחוני והמידע מגיע מגורמי בטחון אלו ואחרים.

האם סמכותו של המשרד הנה בלתי מוגבלת?

באופן כללי הסמכות הנה סמכות "על תנאי" והחלטות משרד הפנים נתונות לביקורת שיפוטית. יש כאלה הטוענים שמשרד הפנים "רשאי להפעיל שיקול דעת ולסרב כניסת זרים ותיירים שהגיעו לישראל לביקור", אף אם הגיעו ממדינה שאזרחיה אינם חייבים VISA (אשרת כניסה לישראל) אבל בעצם משרד הפנים חייב ולא רשאי להפעיל שיקול דעת. ההבדל הוא גדול מכיוון שבהעדר הפעלת שיקול הדעת ונימוק, החלטה לסרב כניסה, תתכן ולא תעמוד בביקורת שיפוטית והיא תבוטל.

בין הנימוקים הנפוצים ביותר: נימוק ביטחוני וחשש להשתקעות, כלומר חשש שאותו מבקש כניסה כתייר, מתכוון להשתקע (קביעות) בישראל בצורה זו או אחרת – משרד הפנים לא ייתן יד לכאלה המחפשים דרך "לקבוע עובדה מוגמרת": הנה אני כאן ואשאר כאן.

גם כאלו תיירים המרבים להגיע לישראל בדרך חוקית, עלולים להימצא ברשימת מסורבי כניסה טרם הכניסה, עודם בנתב"ג.

"בני זוג" – מה דינם?

בני זוג הנו הצד השני, הפרטנר של אותו אזרח ישראל. אין כאן חשיבות האם מדובר בבן זוג מאותו מין או לא.

יש דרך להזמין בן/ת זוג להתייחד עם האזרח בישראל והכוונה היא להזמנה (!). הזמנה מוקדמת להגעת בן/ת הזוג באופן מסודר ובאמצעות טפסים הנמצאים אצל פקידי רשות ההגירה במשרד הפנים ו/או באתר משרד הפנים.

טפסים סירוב כניסה של בני זוג בהתאם לנוהל משרד הפנים יש להזמין בן זוג דרך הלשכה הרלוונטית ובהזמנה מראש ובקרי הגבולות מונחים לסרב כניסה של בן זוג שהגיע ללא הזמנה מראש לרבות לאחר נישואין והגעה משותפת עם הישראלי לנתב"ג אף אם הזר הוא ממדינה הפטורה מאשרת כניסה.

רבים אלו שמגיעים לפתחי המדינה, נתב"ג מבלי שלגביהם התנהל הליך מוסדר הכולל ביקורת לצורך הפעל אותו שיקול הדעת שמשרד הפנים חייב להפעיל – רובם של אותם ה"מפתיעים" מוחזרים לארצם כמו שבאו מבלי שכניסתם תתאפשר באופן חוקי והוא/היא יחשבו כ: "מסורבי כניסה"

מה דינם של מסורבי כניסה?

אחרי ביקורת הממונים והחלטה שהנה בגדר החלטה מעין שיפוטית, אותם המסורבים יילקחו למתקן שהנו מעין מתקן הכליאה, וכך דינו של המסורב: כלוא. מתקן זה המכונה "מתקן מסורבים" הממוקם בשטחי נתב"ג. שטחו של המתקן עפ"י הדין הבין לאומי אינו ברור והשטח נחשב כ"שטח שלא נמצא בשום מקום טריטוריאלי מוגדר", כלומר: המסורב לא "הגיע לישראל".

סביר להניח וכך ברוב המקרים, שהמסורב ישהה במתקן עד להחזרתו ו/או עד להחלטה אחרת מאת ערכאה שיפוטית בישראל או וכאשר תוגש לגביו בקשה.

הטיפול המשפטי המתאים:

כל מקרה לגופו ויש צורך לבדוק האם המקרה מתאים לביהמ"ש לענייני משפחה או שהמדובר בעתירה מנהלית (מוגשת לביהמ"ש המחוזי).

בכל מקרה מדובר בטיפול הדורש ידע בתחום ובעיקר, טיפול שדורש שיתוף פעולה של בן/ת הזוג (אם מדובר בכזה) ו/או של מכירים והעיקר, מדובר בטיפול שדורש מהירות רבה מאחר ומשרד הפנים דואג לגרש את אותם מסורבים תוך פרק זמן קצר ביותר של יום ואף פחות.

This post is also available in: English (אנגלית) Português (פורטוגזית - ברזיל)