פשיטת רגל 2019 – לא כפי שהכרנו

מבוא

ביום 15.9.2019 ייכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- (להלן: "החוק" 2018). כוונת המחוקק היא לחולל "רפורמה מקיפה" (נוסף לרפורמות מן העבר) בתחום חדלות פירעון של יחידים ותאגידים.

במאמר זה נעסוק רק בחדלות פירעון של יחידים, דהיינו פשיטות רגל.

למרות שהחוק ייכנס לתוקף בעוד מספר ימים בודדים, מדינת ישראל כידוע נמצאת במצב פוליטי/משפטי "מסובך" בעקבות קיומה של ממשלת מעבר ולכן, התקנות עצמן לא ייכנסו לתקוף בשלב זה – רק בחלקן.

 בין יתר מטרותיו של החוק נמצא

"להציב את שיקומו הכלכלי של החייב כערך מרכזי בהליכי חדלות פירעון",

בד בבד עם שיקומו הכלכלי של החייב, מבקש המחוקק להגדיל את שיעור החוב שייפרע בסופו של דבר לנושים (להעשיר את קופת הכינוס), לקצר הליכים ולהפחית את הנטל הבירוקרטי,

החוק מוגדר בהצעתו, כחוק כלכלי ומסחרי (פשיטת רגל) כשבפועל מדובר בחוק חברתי, סוציאלי ברובו ואף חוק עם פן "חינוכי" כפי שיובהר בהמשך.

יוזמי החוק כיוונו לחוק שונה ולא בדיוק לבן הזה פיללו והתוצאה היא חוק חדש שכמו חוקים אחרים רבים יתחיל באי וודאות ויהיה זה בית המשפט שיאלץ (שוב) למלא את החלל הריק.

הדגשים לעניין חדלות פירעון של פרטיים

חוק זה משנה את פניו מהליך שיפוטי להליך מנהלי. חוב בכל היקף מעל 150.000 ₪ יוכרע כמעט כולו אצל הכונס הרשמי בתוארו החדש "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" בהליך שיתחיל אצל הממונה במסגרת בית המשפט השלום ולא עוד בבתי המשפט המחוזיים.

חובות עד 150,000 ₪ יועברו באופן אוטומטי מהממונה ישירות לטיפולו של רשם ההוצאה לפועל שהוכשר במיוחד לתפקיד חדש זה (לטפל בבקשות לחדלות פירעון עפ"י החוק החדש) ואף ההפטר המיוחל יינתן באמצעות ההוצל"פ! חידוש מעניין ומרחיק לכת.

הגדרת הרשמית של תפקידו של הממונה

לשמור על התקינות, היעילות וההגינות של ההליכים לפי החוק ולשם כך ניתנו לממונה סמכויות לא מעטות כולל סמכויות אכיפה (כולל סמכויות אכיפה פליליות) וסמכות "שיפוטית" הניתנת לביקורת ע"י הגשת ערעורים לבתי המשפט.

ההגדרה הכללית של הממונה בחוק: "לפקח על התנהלות הנאמנים לנהל את הליכי חדלות הפירעון של יחידים לאסוף מידע הנוגע להליכי חדלות פירעון  כחלק מתפקידו של הממונה כאחראי על שמירת האינטרס הציבורי בהליכים חדלות הפירעון".

עוד נמצא בחוק, סמכויות כגון: לערוך חקירות כלכליות לגבי מצב החייבים ולדרוש מידע על מצבם מגורמים שונים, לרבות מהבנקים ורשות המיסים, "לתת לנאמנים הנחיות כלליות לעניין ביצוע תפקידיהם והפעלת סמכויותיהם לפי החוק" – הווי אומר – לנהל את ההליך באמצעות הנאמן.

הממונה יהפוך ל"מפקח" על הנאמן, הממונה מקבל סמכות להסיר הגבלות שהוטלו על החייב, הממונה רשאי לשנות את גובה תשלום דמי המחיה ואפילו להחליט על שינוי גובה תשלומים שנקבעו בצו שיקום כלכלי אם החייב יבקש זאת.

שלבים מעשיים של ההליך (כשהחוב עולה על 150,000 ₪)

ההליך ייפתח באופן מכוון (באתר של הממונה/משרד המשפטים) ותשולם אגרה העומדת היום על סך של 1.600 ₪. פטור מאגרה יינתן עפ"י שיקול דעת כשהחייב מיוצג ע"י הסיוע משפטי.

השלב השני אחרי הגשת הבקשה הנו מתן צו לפתיחת הליכים שלאחריו מתחילה תקופת בדיקת התיק בכללותו כולל סיבת יצירת החוב.

לאחר מכן, הממונה ימליץ על "תכנית לפירעון החובות" ובית המשפט יקיים דיון בהצעתו שבסיומו ייתן צו לשיקום כלכלי כולל מימוש נכסיו של החייב אם ישנם כאלה (במקרה של חוב הנמוך מ 150,000 ₪ ידון רשם ההוצאה לפועל בעניין).

בינתיים, ימשיך החייב לשלם לקופת הכינוס מתוך הכנסותיו השוטפות לשם השבת החובות באמצעות תשלומים חודשיים כפי שנקבעו.

ישנה אפשרות, כאשר אין לחייב נכסים והכנסתו אינה מספיקה אלא ל"צרכיו החיוניים והבסיסיים", לתת לחייב צו הפטר לאלתר ובכך לסיים את כל ההליך.

גם אם לא יינתן צו לאלתר, יקבל החייב הפטר ו"יפתח דף חדש" מיד עם תום תקופת תכנית השיקום.

החוק – כוונות, מטרות והתוצר הסופי

כוונת המחוקק בחוקקו את החוק החדש הנה שיקום כלכלי של החייב ואיני מטיל ספק בכוונתו של המחוקק אלא שבפועל עדיין נותרו בעיות ללא פתרון.

יש לברך על שינוי התפיסה בחוק החדש לפיו "אירוע חדלות פירעון אינו עוולה או פגם מוסרי של החייב", אלא מציאות לא רצויה הנובעת מהתפתחותיותי בשוק האשראי העולמי. קיימת ביקורת על גישה זו ורבים וטובים טוענים כי לא נעשו איזונים מספיקים ולכן קיים חשש שהתפיסה החדשה תקל על חייבים סדרתיים להתחמק מתשלום חובות.

חשוב לזכור כי הליכי חדלות הפירעון אינם אמורים להיות "כלי עונשי"

כאמור, ישנן מספר בעיות שנוצרו בעקבות החוק החדש כשאחת מהן הנו המתח הטבעי שיוכל להיווצר כשרשמי ההוצאה לפועל (אלו שהוכשרו לתפקיד החדש), קבלים סמכויות כה רבות. סמכויות שניתנו לגוף שעצם קיומו ומהותו הנו "גביית חובות" (הוצאה לפועל), כך שקשה לדעת כיצד יתנהל ההליך בהוצאה לפועל כשהאוריינטציה של אותם הרשמים הנה של "גובי" ולא של "נותני "הפטרים".

התועלת הכלכלית והחינוכית של החוק

אין להתעלם מהפן החינוכי של החוק שאמור להביא להקטנת השימוש הבלתי אחראי במתן ובקבלת אשראי.

המערכת מצפה שהגורמים החדשים שנכנסו לאחרונה לשוק מתן האשראי יהיו יותר אחראים ושקולים במתן אשראי לכלל ציבור מבקשי האשראי.

לא סוד כי רבים מדי מנוטלי אשראי היום,  אין להם כושר החזר חוב הלוואה.

בעיה שלא ניתנה לה לפתרון וחבל שכך

סעיף 175 לחוק דן בחובות שלא יינתן לגביהן "הפטר" כגון: תשלום עונשי, חוב שנצר בדרך מרמה, גניבה, עבירות מן, אלימות חמורה ואף חוב מזונות עפ"י פסק דין.

על אף האמור בסעיף 175 לעיל, "בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, להורות כי ההפטר יחול על חובות עבר המפורטים להלן, כולם או חלקם, ורשאי הוא להתנות החלת הפטר כאמור בתנאים:

ריבית, קנס או תשלום אחר בשל אי-תשלום במועד של תשלום עונשי שנוספו או הוטלו בתקופה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים; ובסעיף הבא אחריו התווסף גם "חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין".

!המחוקק עדיין מחזיק באמירות סתמיות וטוען ש: "חוב מזונות" הנו "כסף לקטינים".

קשה מאוד לקבל הבחנה זו כי הרי אין הבדל ב"כסף של קטינים" שמתקבל כדמי מזונות וכספים למשל של נושה שיש לו 5 ילדים קטנים ונותר אחרי שהחייב קיבל הפטר ללא כספוכספם של הקטינים, במקרה זה קטינים של הנושה.

ומכאן נשאלת השאלה המתבקשת: "מדוע דמם של אלו סמוק מדמם של האחרים?"

לסיכום

עוד מוקדם לדעת מה יהיו השלכותיו של החוק החדש. המצב בבתי המשפט המחוזיים הנו בלתי אפשרי עם למעלה מ 60.000 תיקים פתוחים שמנוהלים ע"י קובץ קטן של שופטים שאינם יכולים לעמוד בעוד בעומס ולכן נראה שהחוק יביא תועלת רבה לכל מערכת המשפט ולא רק לנושים והחייבים.